מ-6,000 ירוקים לקהל שלנו
שלושה שבועות בסופיה. קהל עוין. אולמות שהתמלאו אוהדים של הצד השני. פנאתינייקוס הביאה 6,000 ירוקים. ריאל מדריד מילאה את WiZink. ויוון שאפה לדחוק את הפועל מהבית שלה.
ועכשיו — הפועל חוזרת. לארנה מנורה מבטחים. לביתי.
הבעיה? הביתי שלנו לא תמיד נראה כמו בית.
10,000 כיסאות, 30 אחוז ריקים
ארנה מנורה מבטחים מכילה מעל 10,000 אוהדים. בלילות הגדולים — מכבי, משחקי גביע — היא מתמלאת. אבל ביורוליג, לא תמיד.
וזה לא סוד: הפועל שיחקה חלק מהעונה הזו מול יציעים שלא היו מלאים כמו שמגיע לה.
האירוניה כואבת: בחוץ, מול אוהדים של הצד השני — הקבוצה ניצחה. חזרה מ-12 מטה. ניצחה את ריאל מדריד. ניצחה את ברצלונה. ניצחה את פנאתינייקוס.
בבית — הביצועים לא פחות טובים. אבל האווירה, לפעמים, כן.
והזר שחסר
מעל הכל, יש את הסיפור של קראייב. שחקן שלא חזר. לחץ משפחתי. ועוד כיסא ריק — הפעם לא בטריבונה, אלא בחדר ההלבשה.
מה שהיורוליג לימדה אותנו
הפועל גילתה עונה זו שהיא יכולה לנצח בכל מקום. עכשיו צריך להוכיח שהבית הוא יתרון — ולא רק עובדה גיאוגרפית.
4 מחזורים נותרו. כל אחד מהם עשוי להיות ביתי. זה הזמן שהארנה תזכור למה היא נבנתה.
